ואין לי זמן, אני רוצה ללכת לים…
כן, בעולם אוטופי הייתי גרה מול הים, או בוילה על הכנרת. הייתי יורדת למים בכל בוקר, עושה קצת טייצ'י, נושמת עמוק, אולי סיבוב קטן על הג'ט סקי או שחיה של בוקר, ואז חוזרת לסטודיו שמשקיף אל המים הכחולים הגדולים, עושה לי קפה משובח ושוקעת לי בעיצובים וביצירה…
ועד שזה יקרה, מצאתי לי חלופה לא רעה. גיליתי, מבלי לתכנן, שפשוט הלכתי עם הלב ואני משלבת את האהבה הגדולה שלי לים, בעיצובים, ביצירות, בהפקות ובתשורות. תמיד אפשר יהיה למצוא בהם ציטוט טוב להשראה, המון כחול של מרחבים והפלגה למרחוק, הכמיהה למחוזות חדשים, עולמות חדשים, משלבת צדפים, שחפים, מפרשיות ואפילו חול. וזה נותן לי סיבה מוצדקת לצאת מהמשרד וללכת לים, לצלם, לאסוף צדפים, לקבל השראה.
ים של אהבה (-: